דלג על קישורי ניווט

החקיקה בעולם

כל מדינות ארצות הברית הסדירו בחוק את מקצוע עוזר הרופא, לרבות הגדרת תחומי העיסוק וקביעת כללי הרגולציה הנדרשים. רוב המדינות מעניקות רישיון לעיסוק במקצוע, אך מחולקת לשני מודלים עיקריים:

  • מודל "האצלת סמכויות כללית" – המשימות המוטלות על עוזר הרופא אינן מוסדרות מראש, כי אם נקבעות על-ידי הרופא, בהתאם להכשרתו של עוזר הרופא.
  • מודל רגולטורי – על-פי מודל זה גבולות העיסוק של עוזר הרופא ייקבעו על-ידי ועדה מיוחדת (Board of examiners), בהתאם להכשרתו ולניסיונו של עוזר הרופא המועמד לעבודה. לעתים על הרופא הממונה להגיש לוועדה 'הגדרת תפקיד' מפורטת של עוזר הרופא (job description).

באופן כללי, נראה כי החקיקה במדינות ארצות הברית נוטה להטיל את האחריות על איכות ובטיחות הטיפול, הניתן על-ידי עוזר הרופא, הן על עוזר הרופא עצמו והן על הרופא הממונה עליו במשותף. יצוין, כי כמו יתר מקצועות הבריאות, גם עוזרי הרופא מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית. בפועל, החוקים והתקנות ברוב מדינות ארצות הברית מאפשרים גמישות רבה בהאצלת הסמכויות לעוזר הרופא. כמו כן בכל מדינות ארצות הברית רשאים עוזרי הרופא לרשום תרופות מסוימות. עוזר הרופא נהנה מעצמאות רבה יחסית במרפאות כפריות ובאזורים מרוחקים, המתקשים למשוך אליהם רופאים. במקומות אלה נדרש לעיתים עוזר הרופא לערוך ביקורי בית בעצמו, לעקוב אחר מצבם הרפואי של המטופלים, ולדווח על כך לרופא הממונה.

באנגליה, בשנת 2007 החל רישום לאומי של עוזרי רופא (national registration). בהתאם להוראות GMP, רשאי הרופא להאציל סמכויות לעוזר הרופא, בדומה לנעשה בארצות הברית.

בקנדה לעומת זאת, אין כיום רישום לאומי של עוזרי רופא. בשנת 2005 הוקם בקנדה הגוף היציג של עוזרי הרופא (CAPA – Canadian Association of Physician Assistants), שאימץ את הגדרות המקצוע האמריקניות. בשנים האחרונות מתפתחת בקנדה חקיקה נפרדת לרגולציה של המקצוע בפרובינציות ובטריטוריות השונות.

בהולנד אין כיום מערכת רשמית של רישוי עוזרי רופא (licensure). בוגרי תוכניות ההכשרה רשאים לעסוק במקצוע עם סיום לימודיהם. עוזרי הרופא בהולנד אינם רשאים לרשום תרופות, אך מלבד זאת מגלה הממשלה גמישות רבה בנוגע לגבולות פעילותם של עוזרי הרופא מתוך הכרה בכך כי המקצוע מצוי כעת בשלבי התהוות.